האם הגישור יכול לסייע בקליטת עולים ומהגרי עבודה? מאת: דר דוד סילורה

מאת :ד"ר דוד סילורה 

 

כותב שורות אלה השתתף בכנס בבון -גרמניה, שעסק בנושא "הגירה ואינטגרציה". בדיונים שעסקו בעיקר בתרומת החינוך לקליטת מהגרים – עלה נושא הגישור ככלי יעיל. ע"כ הוחלט לפרסם את הדו"ח על הכנס, שהוגש במקורו להתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל.

נושא הכנס הבינלאומי: "הגירה ואינטגרציה (קליטה)" של מהגרים באירופה, שנערך בבון –גרמניה בין התאריכים 15-16 לנובמבר ואורגן ע"י ההתאגדות הגרמנית לחינוך מבוגרים.

תוכן הדו"ח: במסגרת שנת "שוויון הזדמנויות לכול", ארגנה ההתאגדות לחינוך מבוגרים בגרמניה (DVV International) כנס שעסק באחד הנושאים המטרידים את מדינות אירופה: "הגירה וקליטה והזכות לחינוך".

הניסוח באנגלית מבהיר יותר את כוונות המארגנים:

“The Right to Education in the Context of Migration and Integration”.

לקראת הכנס פורסמה חוברת בנושא, ובו מאמרים מעניינים העוסקים בהגירה חוקית ולא חוקית באירופה ובמאמצי קליטה, בעיקר בתחום ההשכלה, הבנת התרבות וההערכות למציאת עבודה בארץ חדשה.

אחד המאמרים שמעניין אותנו כישראלים, הוא מאמרו של דורון קייזל (מישהו מכיר?) העוסק בהגירה ובקליטה של יהודים יוצאי ברית המועצות בגרמניה. הכותב מצטט, בהיבט התיאורטי סוציולוגים ישראלים ובהם פרופ' שמואל אייזנשטאט, הנחשב לאוטוריטה בנושא.

כותרת מאמרו: Patterns of Integration of Jewish Migrants from the כformer Soviet Union in Germany”. By: Doron Kiesel.

השתתפו בכנס כ- 200 משתתפים מכל העולם, ממדינות אירופה כמובן, אך גם מישראל (יוצגו ע"י ריבה אביעד מאגף החינוך במשרד החינוך והתרבות וע"י כותב שורות אלה כנציג ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל) וממדינות אחרות, ובהם: מקסיקו, קולומביה, רוסיה, אורוגוואי, ג'מייקה, אלבניה, מרוקו (ע"י ידיד ותיק של ישראל מוחמד –הפונה אלינו בשם: אחים),סנגל, בוליביה, ברזיל, סין, הפיליפינים, הודו,דרום אפריקה,בריטניה, מדאגסקאר, ועוד….

הכנס עמד ברמה אקדמית גבוהה, כאשר המרצים היו בעלי שם בתחומם והדיונים התקיימו במליאה וגם במושבים על פי נושאים.

הבסיס לדיונים היה הדו"ח של הוועדה הבינלאומית להגירה והדו"ח שהפיקה בנושא בשנת 2006, בו רואה את נושא ההגירה וגם הקליטה (אינטגרציה) כבעיה גלובאלית בינלאומית העשויה להעשיר –מחד, אך גם להוות בעיה מאידך, לכל מדינות העולם. על כן קבעו, כי הגירה וקליטה הם שני צדדים של אותו מטבע.

הוזכר בדיונים, כי מגילת זכויות האדם והאזרח של האו"מ קובעת, בסעיף 13 כי כל אדם רשאי לעזוב כל ארץ –כולל ארצו שלו, אבל –המגילה לא קבעה לאן רשאים היוצאים להגר…ומכאן, בעיות הגירת העבודה הבלתי חוקית למדינות מפותחות ובעיות של קליטה ואינטגרציה.

אותה מגילה קובעת גם , את הזכות לחינוך של כל אדם באשר הוא אדם.ובלשון דו"ח הועדה העולמית: The report of the global Commission on International Migration (2006) has highlighted that Migration is a transnational phenomenon and that migration and integration must be regarded as two sides of the same coin”. מכאן, שמטרת הכנס בן היומיים היה בעיקר, להחליף דעות והתנסויות בהליכי הגירה וקליטה, במדינות שונות בעולם, תוך מתן ביטוי למפגש הבין-תרבותי או הרב תרבותי הנובע מהמפגשים של ותיקים וחדשים. בתוך כך, גם לדון בתפקיד החינוך ובמיוחד בתפקיד של חינוך המבוגרים, כדי להשיב לשאלה: מה יכולה להיות תרומת חינוך המבוגרים כדי להבטיח את הזכות ללמידה לאורך החיים גם של המהגרים –החוקיים והבלתי חוקיים.

כי נטען, כי כמהגרים הם בלתי חוקיים -אולי עברו את הגבול ללא רשות ובניגוד לחוקי מדינה מסוימת, אבל כבני אדם הם חוקיים –ויש להם את הזכות הבסיסית לחינוך ולחיים. כפי שמארגני הכנס הציגו את הדברים: “The key question about the role of Education and, more specifically’ what Adult Education can and must contribute to the fulfillment of the right to Education, shell be discussed in an international, a European and a National perspective.” נושאי הכנס והפורומים הביאו לידי ביטוי את המטרות הנ"ל –וכאמור, השתתפו מרצים מהשורה הראשונה בגרמניה וגם מהעולם, המעורים בנושאים שנדונו.

מה למדתי בכנס? 1

. נושא ההגירה (ובלשוננו העלייה) האינטגרציה (בלשוננו: הקליטה) של מהגרים(בלשוננו: עולים) ומהגרי עבודה (בלשוננו עובדים זרים חוקיים ולא חוקיים), מעסיק את העולם ובמיוחד מדאיג את אירופה.

2. השאלה, אם רק ידיעת שפת המקום מצביעה על קליטה נכונה הופרכה, ומסתבר כי להיבט התרבותי משמעות רבה. על המהגרים לא נאסר להמשיך ולכבד את תרבות ארץ מוצאם (כפי שנוהגים התורכים בגרמניה) אלא,השתלבותם באה לביטוי בהבנה וכיבוד של תרבות הארץ הקולטת.

3. מסתבר, כי קשיים רבים באירופה בגלל העובדה, כי מהגרים –בעיקר מוסלמים, אינם מעוניינים לקבל ולכבד את תרבות הארץ הקולטת ואינם מוצאים בסיס לזהות והזדהות משותפת –מה שיוצר, בפועל, תרבויות אחדות ללא בסיס של קיום ערכי מוסכם ומשותף. .

4.חינוך בכלל וחינוך המבוגרים בפרט, ע"י הסתייעות בשיטות יצירתיות –כולל גישור, וידיעת שפת המקום, יכולות לתרום להבנה בין-תרבותית –אולם, יש צורך ליצור –ע"י החינוך, את הרצון לרצות לדעת גם על האחרים וללמוד את השפה –כולל סלנגים, לצורך השתלבות.

6. נוצרו קשרים בינאישיים שאם יהיה להם המשך –יוכלו להניב מערכות יחסים בילטראליים עם מדינות אחדות. למשל: נפגשתי ויצרתי קשרים טובים עם סגן שר החינוך של אלבניה שהגיע עם סגן שר העבודה של אלבניה –ושניהם צמאים לפתח מערכת יחסים של למידה והסתייעות עם ישראל, באמצעות ההתאגדות או משרד החינוך. גם נציגי פולין גילו אהדה רבה כלפינו.

7. קיימים תקציבים רבים באירופה ובעולם לקידום נושאים אלה –ויש רק לדעת כיצד לבקש ולקבל תקציבים, כדי לפתח פרויקטים בנושאי הגירה ואינטגרציה –כולל, פעילות השוואתית.

8. דו"ח מקצועי נוסף על הכנס יוכן ע"י ריבה אביעד, על פי כללים הנדרשים ע"י משרד החינוך, ותקוותי כי הוא יעשיר את המידע וסיכום ההתרשמות מהכנס בבון, כפי שהבאתי לידיעה בדפים אלו.

9. אני מודה על האפשרות שניתנה לי להשתתף בכנס –לתרום ולהיתרם, וסבור –כי הנושא מחייב שההתאגדות תדון בו, תשתף בפעילות בנושא-בנוסף לאגף החינוך גם את משרד הקליטה והסוכנות היהודית וגם –גופים ציבוריים אחרים.

דוד סילורה

הערה: האם גם אתם סבורים כי הגישור הוא כלי לקליטה?

 

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם