מאמרים / בלוג

ט' באדר – יום יישוב מחלוקות לשם שמיים
דברים במפגש מגשרים במסגרת סילפר-גישור והדרכה
בית השחמט –יום ראשון ה- 2/2/14 שעה 17.00

כל התיאוריות המדעיות קובעות כי אין חברה ללא קונפליקטים.
אין מסגרת חברתית ללא מחלוקות. אין מסגרת שהיא הרמונית ללא דופי
ואנו נתקלים במצבים של דיס-הרמוניה.

השאיפה של כל מסגרת היא לשמר את האיזון והיציבות כדי שחברי המסגרת
יוכלו לחיות את חייהם בשלווה ובשלום, ככל הניתן.

המחלוקת שבין הלל ושמאי היא בבואה של המתרחש בחברה ערכית, שבה
דילמות מוסריות רבות ושבה, רב הכבוד לדברי חכמים , מורי הדור.

ידוע לכול, כי "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו.
קבוצות תלמידים אלו היו בנות פלוגתא קבועות שפעלו בסנהדרין בתקופה המקבילה לתקופת שלהי בית המקדש השני וחורבנו.

אלה מוזכרים היום כדי להצביע על גישות המתאפיינות בהשקפת עולם קיצונית לכאן או לכאן. השקפות שיצרו דיסהרמוניה בחברה היהודית של אז.

לזכר אותן מחלוקות – שמקורן באמונה אמיתית של הלל ושמאי בפסיקותיהם – שהיו לשם שמיים, אנו מציינים היום את הצורך בדיאלוג למניעת מצב של דו-קרב מילולי ובעד דו-שיח לפיתרון קונפליקטים, מחלוקות ומשברים.

אנו עם אחד –יחד. והמונח יחד הוא בעל משמעות כפולה בראשי התיבות שלה:
י ח ד = יש חילוקי דעות
י ח ד= יישוב חילוקי דעות.

מתוך הויקפדיה:
"בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן. קבוצות תלמידים אלו היו בנות פלוגתא קבועות שפעלו בסנהדרין בתקופה המקבילה פחות או יותר לתקופת שלהי בית המקדש השני וחורבנו.
מונחים אלה מוזכרים היום כדי להצביע על גישות המתאפיינות בהשקפת עולם קיצונית לכאן או לכאן בדומה לניגוד המפורסם בהשקפות שני המנהיגים: הלל בגישתו הפתוחה, הסובלנית והאוניברסלית, לעומת שמאי בגישתו הנוקשה והמסורתית.
במסכת אבות, פרק ה' נאמר:
כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו.

דר' דוד סילורה – מגשר

נכתב במרץ 2014