מה בתקנות מינוי מגשר?

מה בתקנות מינוי מגשר?

מתוך פרוטוקול ישיבת וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנושא תקנות מינוי מגשר
כפי שפורסמו באתר והכנסת, בדגש על דיוני הוועדה בנושא גישור. הדברים נאמרו ביום רביעי ה- 9 לאוגוסט, 2017.

נקבעו תנאי הסף למגשר ובהם: תואר אקדמי בוגר או לימודים בהיקף מקביל, חמש שנות ניסיון, הכשרה כללית בגישור, השתתפות בתכנית התנסות מודרכת בגישור, ניהול 18 הליכי גישור בחמש השנים האחרונות וחמישה הסדרי גישור חתומים, עמידה בהערכה וראיון אישי; למגשר בענייני משפחה נוספו תנאי סף מוגברים ובהם: ניהול 20 הליכי גישור בחמש השנים האחרונות מתוכם 10 בענייני משפחה- חמישה מהם חתומים ושלושה לפחות קיבלו תוקף של פס"ד; שרת המשפטים תדווח לכנסת מדי שנה על יישום התקנות; תחילת התקנות- תשעה חודשים מיום פרסומן

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ד') את תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ו-2016. התקנות נועדו להסדיר את רשימת המגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט בבואם להפנות מתדיינים להליכי גישור במסגרת הליכים משפטיים. התקנות קובעות מהם תפקידי הוועדה המייעצת לשר המשפטים בנוגע לרשימת המגשרים, את תנאי הסף הנדרשים ממגשר (כשירות, השכלה, כישורים וניסיון). בהתאם לכך, ייערכו שלוש רשימות של מגשרים- מגשרים כללי, הכוללים את מגשרי מהו"ת, מגשרי בית משפט לתביעות קטנות ומגשרי משפחה.

יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "היום צעדנו צעד גדול בתחום חשוב מאין כמוהו לשלום בית ולייעול המערכת המשפטית. זה היה תחום פרוץ ללא הגדרות ברורות, ועכשיו אישרנו תקנות שמסדירות איך המערכת תתנהל. יש פה הרבה חדשנות ונעשה פה מעשה גדול. אנחנו יוצאים לדרך חדשה שיהיה לנו המון בהצלחה"

חלק ניכר מהדיון עסק בסעיף שכר הטרחה:

היו"ר חה"כ סלומינסקי: "בגישורים רגילים החתימה יכולה להיעשות במעמד שני הצדדים וקובעים את החיוב ולעומת זאת בגישורי משפחה הרבה פעמים ההסכמים נערכים לאחר הפגישות אבל אי אפשר שהמגשר יוכל לקחת כמה שהוא רוצה".

עו"ד ברק לייזר יועמ"ש הנהלת בימ"ש: "השכר הוא 400 שקלים מכל צד מבלי שיש צורך להתערב אם השירות ניתן באופן פרונטלי. צריך להשאיר את זה לכללי השוק ובעלי הדין יודעים להידבר עם המגשר. זה לא נעשה בהיחבא. היבט נוסף- מבדיקתנו יש חשש שאם נקבע מתודה של כמה אפשר לגבות בגין הכנה ועריכת הסכם ייגבו עלויות שהיום לא נגבות. ברור שאם עלות הגישור תהווה חסם נמנע זאת".

עו"ד נטלי לוי מהנהלת בימ"ש: "יש להבחין – כל מה שהוא מעשה גישור צריך להיעשות בתשלום אך אסור להגיע לשעה וחצי גישור פרונטלי ולאחריו שבע שעות של כתיבה".

עו"ד טלי ינקוביץ לחובר מארגון המגשרים בישראל: "בגישורי משפחה ההסכמים מגובשים רק לאחר שמגיעים להסכמות ראשוניות והסכם כזה לוקח שעות, הוא מורכב מפרקים של מזונות, ראייה, חלוקת רכוש, צרכים מיוחדים של ילדים ועוד – דברים שנעשים כשהצדדים מחוץ לחדר. צריך לסמוך שלא מחייבים סתם אחרת המגשר פשוט רמאי. המחיר צריך להישאר אותו דבר גם על הפרונטלי וגם על עריכת ההסכם. אני מהניסיון גובה לפי היקף העבודה שלי בין אם היא במשרד, בטלפון או במחשב. אני לא צריכה לגבות סכום שונה אם הוא יושב איתי או לא".

עו"ד דנה דרזנין יו"ר עמותת להתגרש בשלום: "אי אפשר לעשות את ההסכם מול הצדדים כי זו רשלנות בהסכם כה מורכב. ככל שמגרש יותר מקצועי ייקח לו פחות לייצר הסכם מורכב לכן רובנו עובדים גלובלי. אם אחרי ההסכם יש עוד מו"מ את זה מחייבים שעתית".

עו"ד לירון בנית ששון ממשרד המשפטים: "על המגשר לשאוף לכך שהעלאת ההסדר על הכתב תיעשה בנוכחות הצדדים ובמיעוט המקרים נמצא שכתיבת ההסדר לא נעשתה בנוכחותם. הסמכנו את הוועדה המייעצת להמליץ לשרה לתקן את התקנות בנושא שכר הטרחה כדי לאפשר גמישות במידה ויימצא שהדרך לא נכונה".

היו"ר חה"כ סלומינסקי: "נאמץ את עמדת משרד המשפטים לפיה עלות שעה היא 400 שקלים לכל צד. נבקש לבדוק ואם יתברר שיש עלייה באחוזי השעות עליהן גובים נשנה את הכללים. אבקש שהבדיקה תיערך על ידי הנהלת בימ"ש בתוך שנה עם המלצה לוועדה".

חלק נוסף עסק בהצגת שכר הטרחה שגובים מגשרים שברשימה אך אינם מגשרי מהו"ת

עו"ד טלי ינקוביץ לחובר מארגון המגשרים בישראל: "אין תקדים כזה בשום מקצוע- כשבימ"ש מפנה להערכת שווי, לרואי חשבון או מהנדסים לא כותבים את העלות השעתית. מגשר מקצועי פרטי שייקח 700 במקום 400 ויעשה זאת בזמן קצר יותר העלות הכוללת נמוכה יותר כך שזה לא מדיד. אותו שופינג שניסתה המערכת המשפטית למנוע ייעשה בכל מקרה. זה יעלה את המחיר כי כל מי שירצה למצב עצמו יקבע מחיר גבוה והמגושרים יצאו נפסדים".

עו"ד גלית סנה לוריה מלשכת עורכי הדין: "אסור לחייב מגשרים להצהיר על שכר טרחתם ברשימה, זו פגיעה בחופש העיסוק. יש תיקים מורכבים יותר או פחות וההתחייבות צריכה להיות שהמגשר יאמר מראש מה עלות טרחתו אבל לא באמצעות רשימה שתפורסם כדי שאפשר יהיה גם להתאים פר מקרה. הצענו שלקהל תהיה אפשרות לבחור בין מגשרי מהו"ת לבין מגשר בשוק הפרטי שהמחיר ייסגר מולו".

עו"ד לירון בנית ששון ממשרד המשפטים: "עמדת השרה היא שפרסום העלויות ייעל את ההליך וכבר היום במומחים בבימ"ש לענייני משפחה יש חובת פרסום של שכר הטרחה. אין כל בעיה שהמגשר יקבע שכר ויעשה הנחה".

היו"ר חה"כ סלומינסקי: "מצד אחד חשוב שיפורסמו הסכומים ומצד שני צריך להיזהר מההשלכות אך מאחר ונאמר שמנגנון דומה כבר קיים– כל אחד יוכל לקבוע אם רוצה מגשר יותר יקר או פחות כחלק ממכלול השיקולים. יש לנו שנה לבדוק את ההשלכות ונהיה פתוחים לשינויים".

תמכו באישור התקנות: היו"ר חה"כ סלומינסקי וחברות הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני) וענת ברק (הליכוד).