מי רשאי להיות מגשר

מבוא:
גישור הוא תחום עיסוק חדש וחדשני והציבור אינו מכיר עדיין את המכשלות הקיימות בהליך הגישור – נכתב בשנת 1998 בדו"ח מס' 1 של הוועדה המייעצת לגישור שליד הנהלת בתי המשפט –היא וועדת גדות.
לכן,נגרם אנו רואים מגמה ברורה של גידול בכמות הפונים לגישור משנה לשנה.

אין מחלוקת בין המומחים, כי סיום קונפליקט בהסדר אינו המבחן היחיד ואף לא הטוב ביותר למיומנותו של המגשר, שכן הוא מתעלם מאיכות ההסדר, מאופי הסכסוך ומקשיי פתרונו, משביעות רצונם של הצדדים מהמגשר ומהליך הגישור, מן האפשרות שהגישור סלל את הדרך להסכם שהושג מאוחר יותר, ועוד..

מאידך, מקום שהגישור גרם נזק לצדדים, תהיה זו נחמה פורתא עבורם שאחרים, שיבואו בעקבותם, לא יינזקו.

ההשפעה של מגשר בלתי מיומן ומוצלח על הצדדים, איננה בכך שהם יחפשו בפעם הבאה מגשר מיומן יותר, אלא בכך שיגיעו למסקנה שהליך הגישור עצמו הוא הליך כושל, והם ימליצו לפני חבריהם להישמר מפניו ולהדיר רגליהם ממנו. בדרך זו יגרמו כוחות השוק לכך, שהגישור יגווע עוד בשלבי ינקותו, בטרם יצליח להכות שורשים".

מכאן הדרישה הקפדנית על נושא כישורי המגשר והכשרתו.דו"ח גדות המליץ ולא חייב את המינימום בלבד –את הסף של הדרישות ולא את המקסימום (אם יש דבר כזה) שהוא הרף!!!! השאיפה האולטימטיבית!!!.

הדבר דומה לויכוח הקיים במערכת החינוך בנושא השאיפה למצוינות…טיפוח המחוננים והמחוננות על פני הגישה שוויונית, שלדעת אחדים מטפחת בינוניות – בשום פנים ואופן לא מקצועיות, כפי שטוענים הכול שיש להקנות למגשר המקצועי .

הדבר בא לידי ביטוי במכרזים שפורסמו בעבר לקיום פרקטיקום בגישור, במכרזים למגשרי מהו"ת וגם עכשיו, ב" קול קורא " להקמת מאגר מרכזי גישור לצורך מתן שירותי גישור, ללא תשלום, בתיקי בתי המשפט לתביעות קטנות וכן, להקמת מאגר גופי הכשרה בגישור ( פרקטיקום), לצורך מתן שירותי גישור , ללא תשלום, בתיקי בתי המשפט לתביעות קטנות. תחשבו כמה כסף הגישור החינמי חוסך לאוצר המדינה, בנוסף לתרומתו בהקלת העומס על בתי המשפט בישראל. אמנם הגישור החינמי עוזר לציבור הרחב אך חוסם מגשרים צעירים מלהתפרנס. ניסיון השנים האחרונות מוכיח כי מגשרים שפנו לאפיקי לימודים שמובילים להתנדבות במרכזי גישור, לא הצליחו ברובם המוחלט להתשתלב בהצלחה במקצוע הגישור.

לדוגמא: השופטת מיכל רובינשטיין, בראיון עיתונאי לטובה צימוקי מידיעות אחרונות, במדור המשפט מ-22 יוני, 2011 הביאה נתונים על הצלחת התוכנית להגברת ההעברה של תיקים לגישור – תיקי מהו"ת.
לדבריה, מאז תחילת התוכנית בספטמבר 2008 הועברו ל-מהו"ת סך של 9,919 תיקים מכל בתי המשפט שבתוכנית.

נניח, שמגשר הקדיש לכל תיק רק שעה אחת – הרי אלו 9919 שעות של פגישות מהו"ת. ואם שעת מגשר היא 300 ₪ לשעה מכל צד, בתוספת מע"מ, הרי ששעת מגשר היא של 600 ₪ כפול 9,919 תיקים – בלי מע"מ, מסתכם בסכום כולל של 5 מיליון תשע מאות חמישים ואחת אלף ועוד ארבע מאות שקל, שנחסכו מאוצר המדינה.
אם נוסיף לזה הוצאות בעיין – טלפונים, משרד, כיבוד , ניירת ועוד – הסכום המצטבר הוא גדול.

אסור שהגישור ייתפס כמקצוע שבו עובדים ללא תשלום ובחינם!!!!
מגשרים מוכנים לתת מעצמם וזמנם ופרנסתם למען דבר אחד – הפיכת הגישור מעיסוק למקצוע שממנו אפשר גם להתפרנס!!. כפי שהדבר במדינות רבות בעולם.

אחזור לקריטריונים שבעבר קבעו מי רשאי להיות מגשר:

השכלה:

הוועדה המייעצת קבעה כי השכלה אקדמאית במוסד שהוכר ע"י המועצה להשכלה גבוה הוא תנאי לקביעת כישוריו של המגשר.
נציגי לשכת עורכי הדין הציגו את התפיסה, לפיה מגשר צריך שיהיה בעל השכלה משפטית.
קריטריונים אלו בוטלו בסופו של דבר לאחר שהוכח שאנשים שאינם בעלי תואר אקדמי יכולים גם הם להיות מגשרים משובחים.

גיל

תארו לכם מגשר רווק, בן 25 , בוגר פסיכולוגיה שצריך לגשר בתיק גירושין של זוג נשוי המבקש לפרק את הזוגיות לאחר 30 שנות נישואין, עם ילדים בוגרים ונכדים….

מהו הגיל המינימאלי המומלץ כתנאי לכשירות המגשר?

אין שום מניעה לאדם בשום גיל להפוך למגשר. אם זאת ברור שככל שהמגשר יותר מבוגר ומנוסה, כך יהיה לו קל יותר לזכות באמונם של הצדדים ולבצע את הגישור בדרך הטובה ביותר.

הכשרה בגישור.

1. לא די בקורס מגשרים מקצועי, כדי להכשיר מגשר – על מנת ולהיות מגשר מקצועי, יש לקבל ליווי ותמיכה מאדם בעל ניסיון מעשי בעשרות ומאות גישורים. כי הרי נאמר – אין חכם כבעל הניסיון. טוב יעשה כל מגשר מתחיל שיתלווה למגשר מנוסה וילמד ממנו.

2. נשאלה השאלה, האם מגשר זקוק להכשרה? כדי להשיב לשאלה יש להדקים שאלה אחרת: מה תפקידו של המגשר? מבלי שנדע את התשובה לשאלה זו לא נדע האם הוא זקוק להכשרה.

3. נציגי לשכת עורכי הדין טענו בפני הוועדה, כי אין צורך בהכשרה מיוחדת לצורך עיסוק בגישור וכי הכשרתו של אדם כעורך דין מספיקה, ואין הוא זקוק להכשרה נוספת כמגשר. מיותר לציין שהטענה הזו נדחתה ולא התקבלה בקרב הגורמים המקצועיים.

4. גישור הוא עניין של שכל ישר והיגיון. של אישיות המגשר והצלחתו להתגבר בגישור על נטיות ליבו ועל מה שנראה לו כטבעי, ולפעול בדרכים שונות לגמרי מאלו שהיה פועל בהם על פי "שכלו הישר"…

5. נאמר, כי אילו פתרון הסכסוך והמוצא ממנו היא שאלה של שכל ישר בלבד, קרוב לוודאי שהצדדים היו מיישבים את הסכסוך בעצמם. ללא צורך בסיוע המגשר. עצם העובדה שלא עלה בידם לעשות זאת, מצביעה על כך כי בשכל ישר בלבד אין די….

אחת המטרות החשובות בהכשרה בגישור: לחנך מחדש!!!את מי שיעסקו בגישור, באופן שיסגלו לעצמם דרך מחשבה הנדרשת לצורך יישוב סכסוכים ומתאימה לתפקידים שעל המגשר למלא.

החלטה זו מזכירה את שאמר פרופ' ליאונרד ריסקין –ממובילי ה- A.D.R.’ כאשר ביקר בישראל ונאם בכנס שנערך ב-"דן קיסריה" – ולימד אותנו על המגשר המתערב והמגשר המאפשר ואמר, כי עורכי דין ושופטים שלא ישנו דרך חשיבתם המשפטית ורצונם להילחם כדי לנצח או להחליט – לעולם לא יוכלו להיות מגשרים שתפקידם להביא בעלי דין להסכמה, ללא כפיה ומתוך רצון וולונטארי.

ד"ר פרץ סגל
למען ההגינות אציין כי ד"ר פרץ סגל שעמד בראש המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים והיה בדעת מיעוט בוועדה המייעצת ובסופו של דבר גם התפטר ממנה.

אחת הסוגיות התייחסה לנושא הראיון עם המועמדים להיכנס לרשימת המגשרים, כדי לבחון את ניסיונם והתאמתם להיות מגשרים בתיקים שבתי המשפט יעבירו.

הוא קרא לשר המשפטים לתקן את תקנות מינוי מגשר, בדרך שתבטיח שרשימת המגשרים של בתי המשפט תכלול אך מגשרים מיומנים בגישור. כלומר, שרק מגשרים שעברו מבחנים מתאימים של ראיון ושהם בעלי ניסיון בגישור – יכללו ברשימת המגשרים של בתי המשפט.

הוועדה דחתה את רעיון הראיון של כל המועמדים והסתפקה בראיון של חלק מהמועמדים. נטען, כי הראיון אינו מאפשר מיון רציני של המועמדים ובחינת כישוריהם. כי אז אין זה ראוי ליתן למועמדים שרואיינו ע"י הוועדה מעמד של מגשרים מומלצים, רק משום שרואיינו.

השופט סטיבן אדלר, אז נשיא בית הדין הארצי לעבודה סבר, כי "אם ייערכו ראיונות למועמדים, יביא הדבר לכך כי מגשר שרואיין ונכלל ברשימה ייחשב כמי שהומלץ ע"י הוועדה ונמצא ראוי ביותר לשמש כמגשר."

עוד הובעה דעה לפיה, יש לוותר על ראיונות ולכלול את כל המועמדים, שעמדו בדרישות התקנות, ברשימת המגשרים של בתי המשפט.

אפשרות זו מעלה קושי מסוג אחר: "היא מאפשרת הכללתם של מועמדים שאינם מתאימים בעליל – שוליים קיצוניים –ברשימת המגשרים. אפשרות זו שכל בוגר שעמד בדרישת התקנות ייכלל ברשימה, מבלי שעבר מיון כלשהו, איננה ראויה ואיננה רצויה.

לסיכום:

הגישור עבר כברת דרך מאז 1998, הופקו לקחים שטרם יושמו, וחלק מבעיות היסוד של הגישור בראשיתו –עדיין צריכות התייחסות כיום.

אנו צריכים לצפות את פני העתיד , עתיד הגישור כמקצוע בישראל – כפי שהתפתח בעולם הגדול.

כי העבר –איין, ההווה –כהרף עיין והעתיד עדיין.!!

ד"ר דוד סילורה-מגשר

כתיבת תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם