מכתב שכתבתי לשר הכלכלה עם העתק למועצה לצרכנות

לכבוד
שר הכלכלה  כב'  נפתלי בנט
משרד התמת
ירושלים
יט' באדר א' תשע"ד
20/02/14

שלום רב
הנדון: דו"ח הצרכנות, כפי שפורסם אודותיו בעיתון גלובס מיום 20/02/14

בעיתון "גלובס" הנ"ל, שנספח לעיתון " מעריב" מיום 20/02/14 , בעמוד 7 פורסמה ידיעה תחת הכותרת: " תביעה קטנה, הצלחה גדולה".

על פי הידיעה, יורי"ת המועצה הישראלית לצרכנות דר' מיקי הרן ומנכ"ל המועצה עו"ד אהוד פלג, הגישו לך כשר הכלכלה את דו"ח הצרכנות.

בדו"ח, מתפארים הכותבים על הקמת יחידת מל"מ – מדור לליווי משפטי שבו, לאחר קבלת אישור הצרכן, על מנת שתיבחן קיומה של עילת תביעה, סטודנטים למשפטים מנסחים כתבי תביעה – לאחר שעברו הכשרה מיוחדת, כדי להגישן לבתי המשפט לתביעות קטנות.

על פי הכתוב, עד כה הוגשו לבתי המשפט 460 כתבי תביעה שמהם, 340 מקרים הסתיימו לטובת הצרכן.
המועצה בדו"ח מתפארת וקובעת כי "אנחנו נגד התנהגות של עסקים שפוגעת בצרכן".

נדמה לי, כי באמירה יש סוג של "התחסדות", מישום לשדעתי – כמי שמסייע לרבים לסיים סכסוכי צרכנות, כל בתי העסק בישראל רוצים לשמור על הצרכן. הבעייה היא ארצית ותודעתית בתחום שירות הלקוחות, שהוא שונה בתכלית שינוי מהקיים בעולם. ואת תחום  השירות צריך לשפר כדי לצמצם את מספר התביעות הצרכניות ולהוריד את העומס מבתי המשפט לתביעות קטנות הקורסות מריבוי תביעות.
כדי ליצור אוירת מסחר הוגנת שבה בתי העסק והצרכנים ירגישו שותפים להצלחה עיסקית.

המועצה הישראלית לצרכנות מתפארת בהגשת תביעות לבתי המשפט – אבל, היא מסייעת למעט שופטים שבתקן לכרוע תחת עול התביעות הקטנות – הפוגעת באיכות הטיפול באזרח  ולא באיכות השיפוט. רבים מהתביעות מועברות על ידי בתי המשפט לגישור במסגרת תוכנית להתנסות מודרכת בגישור, המופעלת על ידי הנהלת בתי המשפט ובשיתוף מרכזי גישור מקצועיים.

הכוונה, כי  לשופטים יש זמן מוגבל לשמוע בעלי דין – בעלי הדין מרגישים שלא נותנים להם מספיק זמן להציג את עמדתם –אבל, כיוון ששופט מקצועי לומד את התיק טרם המשפט –פסיקתו היא מקצועיצת ואיכותית העושה צדק בתובענה.

לדעתי, כמי שעוסק בגישור ויישוב סכסוכים, אפשר היה לתקוף את הנושא גם אחרת:

במקום להגיש תביעות משפטיות ולהעסיק סטודנטים ביחידת המל"מ, אפשר להקים יחדת גישור שבה ישתלבו מגשרים מקצועיים וינסו לסייע לאזרח מול בתי העסק ביישוב הסכסוך ובפתרון הבעייה שהתעוררה בדרך של הידברות וגישור. בדו שיח ולא בדו קרב.

כפי שכתבתי לעיל, גם בתי המשפט מעבירין תיקים לגישור.ועל כן – אפשר לטםל בנושאי צרכנות ישירות בהליכי גישור ולחסוך את התיווך של הגשת תביעה לבתי המשפט שיעבירו, בסופו של יום, את התיק לגישור. כמובן –לא כל תיק.

הגישור – יתרונותיו רבים על פני המשפט וכל הסדר שיושג בגישור –יוכל לקבל תוקף של פסק דין.

מדוע אני כותב לך ולא למועצה הישראלית לצרכנות?

כי המועצה ומנכ"לה מודעים לגישור. בהזדמנויות אחדות כאשר השתתפתי בפורום שגם מנכ"ל המועצה השתתף כדי לספר על הצלחות המועצה – הצעתי את נושא הגישור, אף נתתי כרטיס ביקור והצעתי את עזרתי – והוא השיב כי הוא מודע לנושא.

אבל, מהיות מודע לנושא ועד לביצועו –הדרך ארוכה…..

אין לי ספק כי המועצה עושה עבודת קודש – אך, עליה להקדיש יותר זמן לחינוך לצרכנות , בעיקר של בתי עסק וארגונים הנותנים שירות ללקוח – וגם, להסתייע יותר בהליכי גישור – שהיום גם המערכת המשפטית מבינה את חשיבותה – כדי לעזור לצרכן בדרך היעילה ביותר.

בקשתי, כי באחת מישיבותיך עם המועצה לצרכנות תעלה את הנושא –כדי שיידון בשיקול דעת ובהעמקה. כאשר בקשה כזו תגיע ממך כשר הכלכלה – הם יכבדו את הבקשה וקרוב לודאי ידונו בה.
אם הפנייה תגיע ממני  ( ואני הרי כבר הצעתי זאת בע"פ ) או מכל מגשר אחר בארץ, כולל מרכזי גישור ( והמנכ"ל  סיפר לי באחת ההזדמנויות כי הוא בקשר עם גוף מסויים) –  ההתייחסות אליה תהיה אחרת – ואולי הפונים והמציעים יזכו  למכתב תודה על כך שהועלה בפניהם נושא חשוב, שיידון בבוא העת.

בתודה ובברכת הגישור

דר' דוד סילורה
מגשר

נות