סולחה, גישור ובוררות בחברה הישראלית

סולחה, גישור ובוררות בחברה הישראלית

מאת: דר' דוד סילורה -מגשר מהו"ת ומנכ"ל סילפר גישור והדרכה.

האקדמיה ללשון העברית, במענה לשאלתי, השיבה במכתב מיום   15 באוגוסט, 2011  ובו הסבירה את מקור השם ומשמעותו.

המילה סולחה בעברית מקורה בערבית – צֻלְחָה. בארמית, השורש צל"ח, הוראתו שבירה או חצייה . (כמו בעברית ייצלח את הכינרת, למשל) ולא סליחה. סולחה היא מילה בלשון הדיבור.

המונח סולחה מקובל בישראל במובן של סליחה – מונח שהשתרש בציבור , אך -כאמור, אין זו משמעותו האמיתית.

אפילו בפרסומות משתמשים במונח, על פי הפרסומת בתקשורת: "יאללה סולחה"…..

גם כאשר מגיעים צדדים לגישור ונשאלים  למה הם מצפים – חלק משיב: לעשות סולחה….גם בקרב קבוצות אוכלוסיה שבהם מקובל המונח סולחה- רואים בו דרך ליישוב סכסוכים.

סולחה הוא יותר בוררות  כיוון שבסיכומו של סכסוך -הסולחאי -הנכבד בקהילתו  -מחליט.

אם נבדוק את התופעה לפי ההסבר של האקדמיה ללשון העברית נמצא, כי סולחה הוא תהליך שבו צדדים מגיעים בכעס ויוצאים בשלום. כלומר: הייתה כאן חצייה של חשיבה אודות הסכסוך, ובמקום ריב השיגו שולם

בויקפידיה מוגדר המונח כך:

סולחה, או צלחהערבית: الصلحة, "שלום"), היא טקס מקובל בחברה הערבית, שבו שני צדדים המעורבים בסכסוך כורתים ברית שלום. את הטקס מנהלים המתווכים שפישרו בין הצדדים, והוא בעל כללים ברורים.

הצד הנפגע צריך להסכים לקיום הסולחה והוא גם הקובע את הסכום שישולם לו כפיצוי. במקרה של רצח, הפיצוי הוא הדייה (כופר נפש).

סולחה נחשבת כשביתת נשק לזמן בלתי מוגדר. הצד הנפגע יכול להודיע שזהו הסכם לעד על ידי זה שהוא מכריז שנפתח דף חדש. כלומר, העבר נשכח כליל.