שאלה של אתיקה בנושא סודיות – תשובה נוספת

שאלה של אתיקה בנושא סודיות – תשובה נוספת

מאת: עו"ד גיורא אלוני – מגשר.

את הדילמה האתית, שבה עסק אתר זה אך לפני מספר ימים, חזרתי והעליתי בפני פורום האתיקה של המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה.

מאחר ופורום האתיקה הזה מציג גישה שונה לבעיה שהונחה לפתחו ומאחר שחשוב, לדעתי, שבפני הקוראים של אתר זה, תובאנה שתי הגישות, על ההבדלים בניתוח הבעיה ובמסקנה שאליה הגיעו, ומתוך אמונה שציבור המגשרים בוגר דיו , כך שכל מגשר יוכל לאמץ את הגישה שהוא ממאמין , שהיא הנכונה עבורו. כל מגשר יוכל להשתמש בכלי של שני הסדרי גישור בסיטואציה המתאימה , בהתאם לאיזו מההמלצות שתת-מדור זה הביא בפניו בהתאם לשיקול דעתו.

גישור, כידוע, איננו מדע מדויק וכאלה הינם הקודים האתיים, ואם המגשר יפעל בהתאם להמלצות והמסגרות שיקבעו על ידי איזה מועדות האתיקה, הוא לא יטעה.

להלן חוות הדעת של פורום האתיקה של הגישור בקהילה – המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קרית אונו.

פורום האתיקה – מקרה מס' 1/2017

 

פורום האתיקה מורכב ממגשרים חברי מרכז הגישור בקהילה קרית אונו ופועל בהנחיית ד"ר עומר שפירא. בין מטרות הפורום: להוות כתובת להפניית שאלות אתיות המעסיקות מגשרים ומרכזי גישור; מתן מענה לשאלות אלו; פיתוח כלים להתמודדות עם שאלות אתיות בגישור; איסוף, שימור והפצת ידע בקרב מגשרים. הפורום אינו גוף משמעתי. מטרתו להפיק לקחים לעתיד, לשפר ולתרום להתמקצעות המגשרים. 

הבסיס הנורמטיבי המנחה את הפורום בדיוניו

פורום האתיקה דן בהיבטים אתיים של התנהלות מגשרים, ומתייחס להיבטים המשפטיים של התנהלות זו רק וככל כשהדבר רלוונטי לבחינת הסוגיה האתית שעל הפרק. מבחינה משפטית הליכי גישור בישראל מתנהלים בשני מסלולים. מגשרים בתיקים בהפניית בית המשפט כפופים מבחינה משפטית לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (להלן: תקנות הגישור). מגשרים בגישורים שאינם בהפניית בית המשפט אינם כפופים פורמאלית לתקנות הגישור, אך הם יכולים לאמץ אותן בהסכם עם הצדדים.[1] מהבחינה האתית, תקנות הגישור מהוות בנוסף להיותן מסמך משפטי גם סוג של "קוד אתי" למגשרים הכפופים לו ומקור השראה אתי למגשרים שאינם כפופים לתקנות.

כך או כך, הן לגבי מגשרים עליהם חלות התקנות והן לגבי מגשרים שהתקנות אינן חלות עליהם, עמדת הפורום היא כי התקנות אינן ממצות את חובותיהם האתיות של מגשרים והן אינן המקור האתי היחיד להנחיית פעולותיהם. על הנורמות האתיות המחייבות מגשרים ניתן ללמוד ממקורות שונים, לרבות קודים אתיים בעולם שאומצו על ידי ארגוני מגשרים ועל ידי תכניות גישור בבתי משפט. מרכז הגישור בקהילה קריית אונו פיתח קוד אתי שמשקף לדעתו את אותן נורמות אתיות החלות על מגשרים בין אם הם מגשרים בתיקי בית משפט ובין אם לאו והמכיל בתוכו גם את הנורמות הכלולות בתקנות הגישור (להלן: "הקוד האתי למגשרים של המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קריית אונו (2014)" או "הקוד האתי של מרכז הגישור").

עובדות המקרה

לפורום האתיקה הגיעה פניה ממגשר, המשתייך לאחד ממרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה, המבקשת את התייחסות פורום האתיקה לפרקטיקה הנהוגה במרכז הגישור כאשר סודיותו של ההסדר המהותי שהושג בין הצדדים הינו תנאי בל יעבור מבחינת אחד הצדדים. במקרים אלו מנוסחים שני הסדרי גישור בתום הגישור: הסדר אחד מוגש לבית המשפט ולפיו מתבקש בית המשפט לדחות את התביעה בתיק, והסדר שני, מהותי (למשל לתשלום פיצוי כספי) נותר בין הצדדים בלבד כשהוא נסתר מעיני בית המשפט. הפונה צרף לעיון הפורום טיוטות של שני הסדרים המשקפות את הפרקטיקה לעיל.

דיון

פניית המגשר מעלה לדיון פעם נוספת את הסוגיה של פיצול הסכמות או הסדרים, אי הבאת כל תנאי הסדר הגישור בפני בית המשפט, והחשש מפני הטעיה של בית המשפט. בנוסף לכך שאלה זו מבטאת את הדילמה המתעוררת במצבי התנגשות בין חובת המגשר לכבד את רצון הצדדים (חופש הבחירה של הצדדים) לבין חובותיו כלפי בית המשפט. במקרים 1/2013 ו- 3/2013 דן הפורום בשאלות דומות ולהלן תקציר עמדת הפורום:

  1. בחוות דעת הפורום במקרה 1/2013 ציינו כי "סעיף 9(א) לתקנות הגישור קובע כי הסדר הגישור שיוגש לבית המשפט יפרט "את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך". מגשר המטפל במקרה גישור על פי הפניית בית המשפט חייב מבחינה אתית לנהוג על פי הכללים שנקבעו על ידי מערכת המשפט, כלומר על פי תקנות הגישור."
  2. כמו כן ציינו כי "העברת הסכמות חלקיות לאישור בית המשפט בידיעת מגשר או על ידו מבלי שניתן לכך ביטוי בהסכם עצמו מהווה הטעיה של בית המשפט שאין זה ראוי שמגשר יהיה שותף לה. [בנוסף] … עולה חשש לפגיעה במעמד המקצוע. אם בית המשפט לא יוכל לסמוך על מילתם של מגשרים ועל כך שהם אינם מסתירים ממנו מידע תיפגע נכונותו לשתף עמם פעולה וייגרם נזק חמור למקצוע הגישור ולאינטרס הציבורי שבקיומם של הליכי גישור."
  3. בחוות דעת הפורום במקרה 3/2013 ציינו כי כאשר "בהודעת הצדדים והמגשר לבית המשפט נאמר במפורש שהצדדים הגיעו להסכמות שהם אינם מעוניינים לתת להם תוקף של פסק דין ולכן ההסכם אינו מובא בפני בית המשפט […] לא עולה חשש להטעיית בית המשפט ועל כן אין מניעה אתית מלנהוג בצורה זו."
  4. כמו כן ציינו כי "על פי ס' 9(ב) לתקנות הגישור לא מוטלת על הצדדים חובה להביא בפני בית המשפט הסדר גישור שחתמו עליו. הם רשאים לעשות כן אם הם מעוניינים לקבל תוקף של פסק דין לאותו הסדר. היה והחליטו לבקש לתת להסדר תוקף של פסק דין על ההסדר לפרט "את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך" (ס' 9(א) לתקנות הגישור)."
  5.  בהתאם לכך עמדת הפורום, כפי שנוסחה בחוות הדעת במקרה 3/2013 הייתה ונותרה כדלקמן: "במקרה שבו צדדים אינם מעוניינים להביא את פרטי ההסדר ביניהם לבית המשפט ומבקשים את דחיית התביעה על המגשרים להעביר הודעה לבית המשפט לפיה הצדדים הגיעו במהלך הגישור להסדר גישור שהם אינם מעוניינים לתת לו תוקף של פסק דין, שהסדר זה מייתר את הצורך בהמשך הדיון בתביעה ועל כן הם מבקשים לדחות את התביעה. כאמור אין חובה לצרף את הסדר הגישור לבית המשפט אם הצדדים אינם מעוניינים בכך."
  6. נציין כי הפורום התייחס גם לשאלת אחריותו של המגשר לתוכן הסדר הגישור שהצדדים מבקשים שלא להעביר לבית המשפט וציין "שלמגשר יש אחריות למנוע מהצדדים להגיע להסדר גישור בלתי חוקי, בלתי מוסרי, בלתי הוגן בעליל וכו'[2] בשל חובתו לשמור על מעמד המקצוע, על מעמד מרכז הגישור ועל אמון הציבור במקצוע הגישור, בהליך הגישור ובמרכז הגישור, וזאת בין אם ההסדר יוגש לבית המשפט ובין אם לאו."

מן הכלל אל הפרט

  1. הפורום מבקש להפנות את תשומת לבו של הפונה לכך שטיוטות שני ההסדרים שצורפו לפניה: ההסדר המוגש לבית המשפט וההסדר הסודי בין הצדדים, מוכתרות "הסדר גישור", ואין בהסדר המוגש לבית המשפט התייחסות לקיומו של הסדר נוסף בין הצדדים. פרקטיקה כזו עלולה שלא להתיישב לכאורה עם תקנה 9(א) לתקנות הגישור ולהוות הטעיה של בית המשפט כפי שהוסבר לעיל.
  2. על פי גישת הפורום מותר לפצל את הסכמות הצדדים לשניים, אלא שאת ההסדר המוגש לבית המשפט ראוי להכתיר "הודעה לבית המשפט" ולכלול בה, לצד בקשה משותפת של הצדדים לדחיית התביעה, גם הודעה לפיה הצדדים הגיעו במהלך הגישור להסדר גישור שהם אינם מעוניינים לתת לו תוקף של פסק דין.
  3. אפשרות נוספת שעלתה בדיוני הפורום היא שהצדדים יגישו לבית המשפט "הודעה ובקשה מוסכמת לדחיית התביעה בעקבות הליך גישור" ללא חתימת המגשרים על ההודעה, ומרכז הגישור ידווח לבית המשפט, שהוא הגורם שהפנה אליו את התיק, (1) שהושג הסדר גישור; ו- (2) שהסדר הגישור אינו מצורף. דיווח זה יאפשר לצדדים לשמור על סודיות ההסדר המהותי ביניהם ויתיישב עם חובת היושר ואי ההטעיה של המגשרים ומרכז הגישור כלפי בית המשפט.

פורום האתיקה

יוני        2017

 

 

[1] ראו עומר שפירא הפעלת כוח והשפעה בגישור – פרקטיקה ואתיקה יישומית 286-287 (2007).

[2] ראו ס' 8(ב) לתקנות הגישור. ראו גם הקוד האתי למגשרים של המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קריית אונו, סטנדרט 10 (שמירה על מעמד המקצוע, מעמד מרכז הגישור ועל אמון הציבור בהם).